יעילות אנרגטית של שנאים עדכוני תקינה ובחינת עלויות ההפסדים

<<< שלומי לוי יעילות אנרגטית של שנאים עדכוני תקינה ובחינת עלויות ההפסדים שנאי חלוקה כמעט ואינם מושכים את תשומת הלב של אנשי התחזוקה במיתקנים. הם פועלים מדי יום ביומו, שנה אחר שנה, במהימנות וביעילות גבוהות למדי, אין בהם חלקים מסתובבים, ופעולתם פשוטה יחסית, ללא זיופים וכמעט ללא תקלות. אולם, כמו כל מערכת חשמלית, מתרחשים בהם איבודי אנרגיה לא מבוטלים. מאמר זה מציג בקצרה את עדכוני התקינה האחרונים בנוגע להפסדי האנרגיה המרביים המותרים בשנאים, ובוחן את עלויות ההפסדים עבור כמה חלופות ליישום של שנאים. הפסדי אנרגיה בשנאים הפסדי האנרגיה בשנאים הם תוצר של הזרם החשמלי בסלילי השנאי, ושל השדה המגנטי הנוצר בליבת )גרעין( השנאי. ההפסדים שקשורים לסלילי השנאי נקראים הפסדי עומס, בשעה שההפסדים שנוצרים בליבת השנאי נקראים הפסדי ריקם. הפסדי ריקם הפסדים אלו מתקבלים כתוצאה מתהליך מחזורי של שינוי השטף בגרעין השנאי, דהיינו: מיגנוט הגרעין בשנאי. נהוג לכנותם גם הפסדי ברזל. הם קבועים, ומתרחשים 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה )כל עוד מחובר השנאי למתח(, ללא קשר להעמסת השנאי, וגורמים לחימום של ליבת השנאי. הפסדי הברזל נובעים משני תהליכים פיסיקליים, המתרחשים כאשר השטף משתנה בזמן ובכיוון )בכל חצי מחזור כמובן(. האחד קשור לעניבת החשל )היסטרזיס(, וההפסדים הנובעים מכך נקראים הפסדי חשל. הפסדים אלו ניתן להפחית באמצעות שימוש בחומרי הנצילות המרבית של השנאי תהיה גרעין בעלי הפסדים נמוכים. התהליך השני בנקודה שבה הפסדי העומס שווים קשור לזרמים הפנימיים בתוך גרעין השנאי. להפסדי הריקם, וזאת בשיעור זרמים אלו מושרים כתוצאה משינויי השטף, העמסה שבין 40% ל 50%. והם נקראים זרמי מערבולת. גרעין השנאי בנוי מפחיות ברזל דקות, וביניהן שכבת ציפוי דקה של חומר לבידוד חשמלי. כך, למעשה, מגדילים את התנגדות מסלולי הזרם בליבה, ומקטינים את ההפסדים. ככל שמספר הפחיות גדול יותר וככל שהן דקות יותר, כך הפסדי זרמי המערבולת קטנים יותר. נציין, שהפסדי החשל מהווים כ 80%60% מהפסדי הברזל. נצילות השנאי נצילות השנאי מבוטאת באחוזים, והיא היחס בין הספק המוצא להספק המבוא של השנאי, אך היא אינה קבועה, אלא תלויה בשיעורי ההעמסה של השנאי, כמתואר בנוסחה דלהלן: כאשר: מבטא את שיעור ההעמסה )בשבר עשרוני( ההספק הנקוב של השנאי )kva( מקדם ההספק הפסדי עומס )kw( הפסדי ריקם )kw( ניתן להסיק, כי הנצילות המרבית מתקבלת כאשר אופטימלית, כדלקמן: למעשה, כמתואר בגרף שבאיור 1, הנצילות המרבית של השנאי תהיה בנקודה שבה הפסדי איור 1: נצילות של שנאי חלוקה Sn cos j Pl Po )מקור: and Intelligent Energy: Europe Strategies for development )diffusion of Energy Efficient Distriution Transformers הפסדי עומס שלא כמו בהפסדי הריקם אשר מופיעים כל הזמן, הפסדי העומס משתנים כתלות בשיעורי ההעמסה של השנאי )ביחס לריבוע הזרם(, וכוללים הפסדי חימום אוהמי והפסדי זרמי מערבולת, המתרחשים בסלילים )ליפופים( בצידו הראשוני והשניוני של השנאי. הפסדים אלו נובעים מההתנגדות של הסלילים העשויים נחושת, ולכן נהוג לכנותם גם הפסדי נחושת. הפסדים אלו ניתן להפחית באמצעות הקטנת האורך של מוליכי הנחושת, או עלידי הגדלת שטח החתך שלהם. שלומי לוי מהנדס חשמל, המחלקה לייעול הצריכה, אגף השיווק, חברת החשמל

העומס שווים להפסדי הריקם, וזאת בשיעור העמסה שבין 40% ל 50%. המשמעות היא, שבנקודת עבודה של נצילות מרבית ( אופטימלית(, השנאי אינו מנוצל בהספקו הנומינלי. מנגד, במצב זה נשמרת יתירות גבוהה במיתקן. בהמשך המאמר נבחן את הכדאיות הכלכלית עבור חלופות שונות, לרבות שנאי לעומת שנאי דלהפסדים. אמנם, שנא י חלוקה הם מכונות חשמל יעילות מאוד בעלות נצילות העולה על 97%, אך כלל לא כדאי להמעיט בערכם של איבודי האנרגיה שלהם, המתבטאים בעלויות לא מבוטלות למיתקן החשמל ולמשק בכלל. עדכונים בתקינה עד חודש אוגוסט 2013 חל התקן הישראלי ת"י 5484, "שנאי חלוקה דרישות ליעילות אנרגטית ולסימון". תקן זה הגדיר דרישות, בדיקות וסימון לגבי יעילות אנרגטית של שנאי חלוקה, והוא חל על שנאים טבולים בשמן ועל שנאים עם בידוד שרף במתח מבוא עד 33 קילווולט, ובמתח מוצא וולט, בהספקים נומינליים עד קו"א. בחודש אוגוסט 2013 הוחלף תקן זה בשני תקנים חדשים רשמיים: תקן ישראלי ת"י 50541 חלק 1, "שנאי חלוקה תלתמופעיים מטיפוס יבש לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ קו"א עד 3,150 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ 36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון". תקן זה הוא אימוץ של התקן האירופי EN505411 )אפריל 2011(, עם שינויים ותוספות לאומיים. תקן ישראלי ת"י 50464 חלק 1, "שנאי חלוקה תלתמופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ 50 קו"א עד קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ 36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון". תקן זה הוא אימוץ של התקן האירופי EN504641 )אפריל 2007(, עם שינויים ותוספות לאומיים. התקן הישן, ת"י 5484, הציג ערכי הפסדים מרביים )ריקם ועומס( תוך הבחנה בין שנאים בעלי יעילות אנרגטית נמוכה לשנאים בעלי יעילות אנרגטית גבוהה. לעומת זאת, בתקנים החדשים מוצגות שתי רמות של הפסדי עומס Bk(,)Ak, ו 3 רמות של הפסדי ריקם )C0 A0(,B0, אך ללא כל הבחנה בין שנאי שנאים טבולים בשמן הפסדי עומס מרביים )ואט( 50 315 500 תקן חדש )ת"י 504641( Ak 2,350 2, 3, 3,900 4,600 6,000 7,600 9,500 1 15,000 18,500 Bk 875 1,475 2, 3, 3,850 4,600 5, 7,000 9,000 14,000 18,000 2 1,670 2,170 2, 3,020 4, 6,820 7, 9, 11,850 14,240 17, 1,760 2,330 3,330 4,670 5,460 8,320 9,700 11, 14,500 16,150 19, טבלה 1: הפסדי הריקם המרביים של שנאים טבולים בשמן )24 ק ו( בהשוואה בין התקן הישן לתקן החדש 50 315 500 שנאים טבולים בשמן הפסדי ריקם מרביים )ואט( תקן חדש )ת"י 504641( טבלה 2: הפסדי העומס המרביים של שנאים טבולים בשמן )24 ק ו( בהשוואה בין התקן הישן לתקן החדש לשנאי דלהפסדים. דהיינו, מי שמעוניין בשנאי דל הפסדים יידרש להזמין שנאי בעל רמות הפסדים A0.,Ak בטבלה 1 מרוכזים לדוגמא ערכים של הפסדי ריקם של שנאים טבולים בשמן במתח מבוא 24 ק"ו )22 ק"ו בתקן הישן(, תוך הבחנה בין רמות היעילות ) ודלהפסדים כפי שמופיע בתקן הישן( ו C0 A0,B0, )כפי שמופיע בתקן החדש(. בטבלה 2 מרוכזים לדוגמא ערכים של הפסדי העומס של שנאים טבולים בשמן במתח מבוא 24 ק"ו )22 ק"ו בתקן הישן(, תוך הבחנה בין רמות היעילות ) ודלהפסדים כפי שמופיע בתקן הישן( ו Bk Ak, )כפי שמופיע בתקן החדש(. בטבלה 3 מרוכזים לדוגמא ערכים של הפסדי ריקם של שנאים מטיפוס יבש במתח מבוא 24 ק"ו )22 ק"ו בתקן הישן(, תוך הבחנה בין רמות היעילות ) ודלהפסדים כפי שמופיע בתקן הישן( ו C0 A0,B0, )כפי שמופיע בתקן החדש(. בטבלה 4 מרוכזים לדוגמא ערכים של הפסדי העומס של שנאים מטיפוס יבש במתח מבוא 24 ק"ו )22 ק"ו בתקן הישן(, תוך הבחנה בין רמות היעילות ) ודלהפסדים כפי שמופיע בתקן הישן(, ו Bk Ak, )כפי שמופיע בתקן החדש(. מעיון בטבלאות ניתן להיווכח, שבתקנים החדשים מושם דגש בהפסדי הריקם, כך שהוחמרו הדרישות בנוגע להפסדים אלו בהשוואה לדרישות שמופיעות בתקן הישן. לעומת זאת, בכל האמור בהפסדי העומס, עבור חלק מהספקי השנאים אף הקלו בדרישות. היות שהפסדי הריקם הם קבועים, ללא כל תלות בהעמסה של השנאי, וכן היות שניתן לשער שרוב השנאים אינם מועמסים באופן מרבי )לרוב מתוכננת יתירות כלשהי, ובוחרים בשנאי גדול מהעומס המתוכנן(, ניתן להבין את כוונת המתקננים להתמקד בהפסדי הריקם ולא בהפסדי העומס. A0 90 145 210 360 430 510 600 770 950 1,200 1,450 1, B0 110 180 260 360 440 610 730 940 1,150 1,450 1, 2,150 C0 125 210 425 610 720 860 930 1, 1,350 2, 190 260 380 690 790 930 1, 1,320 230 450 900 1,180 1, 1,500 1, 2,150 2,540

טבלה 3: הפסדי הריקם המרביים של שנאים מטיפוס יבש )24 ק ו( בהשוואה בין התקן הישן לתקן החדש שנאים מטיפוס יבש הפסדי ריקם מרביים )ואט( תקן חדש )ת"י 505411( בחינת ההיבט הכלכלי ביישומי העמסה שונים וכן ביישום של שנאי דלהפסדים כפי שתואר לעיל, שיעור ההעמסה של השנאי משפיע על הפסדי העומס וכן על נצילות השנאי. אולם, סוגיית צריכת האנרגיה של השנאי אינה מוצבת תמיד בראש סדר העדיפויות של שיקולי התכנון של המיתקן, גם כתוצאה מהזנחת ערכי הפסדי האנרגיה של השנאי בהשוואה לסך כל הוצאות האנרגיה של המיתקן )הזנחה ברמת המיקרו שעלולה להשפיע על ההפסדים ברמת המאקרו דהיינו, המשק הלאומי(, וגם עקב היבטי תפעול איור 2: דוגמא נצילות כתלות בהעמסה של שנאי מטיפוס יבש בהספק קו א A0 280 1, 1, 1, 1, 2,200 2,600 3, 3, B0 340 480 940 1,500 1, 2, 2, 3,000 3,600 4, C0 460 880 1,200 1, 2, 2, 3, 4,000 5,000 6,000 390 870 1, 1, 1, 2, 2,950 3, 1,020 1,380 1,900 2, 2, 3,050 3,600 4,620 5, 3,150 בניגוד לתקן הישן, שבו נדרש לסמן על גבי השנאי מהי נצילות השנאי תחת העמסה של 50%, בתקנים החדשים לא חלה דרישה זו. אולם, כאמור, ניתן לחשב את נצילות השנאי עבור שיעורי ההעמסה שונים. בטבלה 5 ובאיור 2 מתוארות לדוגמא תוצאות חישוב הנצילות כתלות בשיעורי ההעמסה שונים )10% עד %(, ובהשוואה בין 4 רמות הפסדים ) לפי התקן הישן, דלהפסדים לפי התקן הישן, רמת הפסדים B לפי התקן החדש, רמת הפסדים A לפי התקן החדש(, של שנאי מטיפוס יבש בהספק קו"א. כמו כן מוצג בטבלה 5 גם שיעור ההעמסה האופטימלי לקבלת נצילות מרבית. שנאים מטיפוס יבש הפסדי עומס מרביים )ואט( תקן חדש )ת"י 505411( שונים שמכתיבים השארת יתירות, הן לצורכי גידול והתפתחות עתידית של המיתקן והן לצורכי גיבוי שונים. הדבר מתבטא, לדוגמא, בבחירת שנאי שיעבוד בהעמסה חלקית, או בבחירת כמה שנאים למיתקן, שיעבדו בהעמסה חלקית ויזינו חלקים נפרדים של המיתקן, אך בעת כשל באחד מהם יוכל כל אחד מהם לגבות חלקים אחרים של המיתקן. קיימת גם חלופה של עבודה מקבילית של שנאים, אולם לה גם השפעה על היבטים חשמליים של המיתקן )כגון השפעה על ערכי זרמי הקצר המקסימליים הצפויים במיתקן, וכנגזרת מכך השפעה על סוג הציוד הנדרש(. לסיטואציה זו לא נתייחס במאמר זה. למעשה, נשאלת השאלה, איזו חלופה יעילה יותר וכדאית יותר מההיבט האנרגטי, וכמובן, מההיבט הכלכלי. התשובה לכך אינה חדמשמעית, והיא תלויה רובה ככולה באופיין ההעמסה של המיתקן. מובן שאין לזלזל בצורך ביתירות, אך נוצר הרושם שלעיתים הפחד ממחסור ב"רזרבה" )שלא תמיד זקוקים לה( מכתיב יישום בזבזני יותר. להלן כמה דוגמאות אשר בוחנות את עלויות ההפסדים של השנאי כתלות בחלופות שונות של העמסה ושל סוג השנאי. נציין, כי החישובים המוצגים בדוגמאות אלו אינם כוללים היוון של כלל העלויות ביחס למשך החיים של השנאי, והם נועדו לצורכי המחשת הנושא בלבד, כך שאינם יכולים לשמש כמקור לקבלת החלטה באשר ליישום חלופה זו או אחרת. את הפסדי האנרגיה בשנאי ניתן לחשב באמצעות הנוסחה הבאה: Ak 1, 2,600 3, 4,500 7, 8,000 9,000 16,000 19,000 2 Bk 2,050 2,900 3, 5,500 7,600 9, 16,000 18,000 23,000 28,000 2, 3,000 4,700 6, 7,500 8,700 10,600 1 14,000 2, 3, 4, 6,930 7, 9, 13,500 14,500 17,000 טבלה 4: הפסדי העומס המרביים של שנאים מטיפוס יבש )24 ק ו( בהשוואה בין התקן הישן לתקן החדש ניתן להיווכח שבתקנים החדשים מושם דגש בהפסדי הריקם, כך שהוחמרו הדרישות בנוגע להפסדים אלו בהשוואה לדרישות שמופיעות בתקן הישן. 3,150

טבלה 5: נצילות כתלות בשיעור ההעמסה של שנאי מטיפוס יבש בהספק קו א )24 ק ו( מקדם העמסה אופטימלי )%( 90 80 70 נצילות כתלות בשיעור ההעמסה )%( שיעור העמסה )%( 60 50 40 30 20 10 53 98.89 98.95 99.00 99.07 99.08 99.05 98.93 98.62 שנאי )תקן ישן( 97.53 43 99.00 99.07 99.13 99.18 99.23 99.26 99.27 99.22 שנאי )תקן ישן( 98.34 40 98.81 98.89 98.97 99.10 99.15 99.17 99.14 98.96 שנאי )B( )תקן חדש( 98.25 40 98.99 99.06 99.12 99.18 99.24 99.28 99.29 99.26 99.11 שנאי )A( )תקן חדש( 98.49 כאשר: מבטא את שיעור ההעמסה )בשבר עשרוני( )kw( הפסדי עומס Pl )kw( הפסדי ריקם Po )kwh( הפסדי האנרגיה של השנאי DP h מספר שעות עבודה. לצרכי החישוב נניח את ההנחות הבאות: עלות קוט"ש: 43 אגורות/קוט"ש )לפי ממוצע תעריף תעו"ז מ"ג, לא כולל מע"מ(. משטר עבודה: )%(X = אחוז העמסה ב 14 שעות מהיממה במשך יום. )%(Y = אחוז העמסה ב 10 שעות מהיממה במשך יום. )%(Z = אחוז העמסה ב 24 שעות ביממה במשך שאר ימות השנה )115 יום(. לפיכך אם נציב בנוסחה את הפרמטרים של משטר העמסה X, Y,Z במקום נקבל: דוגמא א': תכנון שנאי מטיפוס יבש בהספק קו"א דלהפסדים בהשוואה לשנאי ניקח לדוגמא משטר עבודה של מבנה משרדים בעל אופיין העמסה כדלקמן: z=20%.x=75%, y=20%, בטבלה 6 מוצגות תוצאות חישוב ההפסדים הצפויים עבור כל אחד מהשנאים ) ודלהפסדים( בהתאם לשיעורי ההעמסה הללו. עלות ההשקעה הראשונית המובאת בחישוב טבלה 6: חישוב ההפסדים הצפויים של שני שנאים מטיפוס יבש ודלהפסדים בעלי הספק קו א שנאי שנאי דל הפסדים 1.8 2.8 הפסדי ריקם של השנאי )קו"ט) 11 13 הפסדי עומס של השנאי )קו"ט) 15,768 24,528 הפסדי ריקם שנתיים )קוט"ש) 23,970 28,329 הפסדי עומס שנתיים )קוט"ש) 39,738 52,857 סה"כ הפסדים שנתיים )קוט"ש) 13,119 חיסכון שנתי ביישום שנאי דלהפסדים )קוט"ש) 5,641 חיסכון שנתי ( ) 15,000 הפרש בעלויות בין השנאים ( ) זמן החזר השקעה פשוט )שנים) 2.6 היא ההפרש בין עלות השנאי ה לבין זו של השנאי דל ההפסדים. למעשה, תוצאות החישוב מצביעות על כדאיות כלכלית ביישום שנאי דלהפסדים. מנגד, כאשר בוחנים החלפה יזומה של שנאי קיים בשנאי דל הפסדים חדש )עבור תנאי ההעמסה שתוארו בדוגמא זו(, עלות ההשקעה היא העלות המלאה של השנאי החדש )ולא ההפרש בין עלויות השנאים(, בתוספת עלויות פירוקו של השנאי הקיים. במקרה זה, הכדאיות הכלכלית מוטלת בספק. דוגמא ב': השוואה בין ההפסדים של שני שנאים ים מטיפוס יבש בהספקים קו"א ו קו"א אשר מועמסים בשיעורים שונים לעיתים, כאשר אנו נתקלים במיתקנים שבהם השנאי מועמס באופן חלקי, באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להסיק כי המערכת בזבזנית, והיה עדיף במיתקן שנאי בהספק נמוך יותר אך מועמס בשיעור גבוה יותר, על חשבון יתירות כמובן. דוגמא זו מבקשת לבחון סוגיה זו, ומושווים בה שני שנאים מטיפוס יבש בהספק קו"א ו קו"א אשר מועמסים ב 80% ו 60%, בהתאמה. העמסת שנאי א' בהספק קו"א היא כדלקמן: 20%=z,80%=x,,20%=y ואילו העמסת שנאי ב': בהספק קו א z=10%.x=60%, y=10%, בטבלה 7 מוצגות תוצאות חישוב ההפסדים הצפויים עבור כל אחד מהשנאים הללו. תוצאות החישוב מצביעות על כך שעבור סיטואציה זו, הבחירה בשנאי שהוא בעל ההספק הגבוה יותר אך מועמס בשיעורים נמוכים יותר מניבה חיסכון בהפסדים, ואף, כמובן, יתירות גבוהה יותר במיתקן. יש להביא בחשבון שבתחשיב הכללי, עלות השנאי הגדול יותר גבוהה יותר, וייתכן שהיא משפיעה לרעה על כדאיותה של קונפיגורציה זו. דוגמא ג': מיתקן ובו שני שנאים מטיפוס יבש בהספק קו"א כל אחד המועמסים ב 50%, בהשוואה למיתקן עם שנאי יחיד מטיפוס יבש בהספק קו"א המועמס ב 80% בדוגמא זו נשווה בין מיתקן שמוזן משני שנאים )לא בעבודה מקבילית( המועמסים ב 50% ומזינים חלקים שונים של המיתקן, אך כל אחד מהם יכול לגבות את החלקים המוזנים מהשנאי השני, לבין מיתקן שמוזן משנאי יחיד בהספק גבוה יותר. כאמור, השנאי עובד בנצילות מרבית תחת העמסה של כ 50%. אולם, מעבר ליתירות הגבוהה שמקבלים במיתקן שמוזן משני שנאים, נשאלת השאלה, איזו קונפיגורציה יעילה יותר מההיבט האנרגטי. שני השנאים בהספק קו"א מועמסים כדלקמן:,50%=x,80%=x השנאי בהספק קו"א מועמס כך:,10%=y. 10%=z.y=20%, z=20% בטבלה 8 מוצגות תוצאות חישוב ההפסדים הצפויים עבור כל אחת מהקונפיגורציות בהתאם לשיעורי ההעמסה הללו.

טבלה 7: חישוב ההפסדים הצפויים של שני שנאים מטיפוס יבש בהספקים קו א ו קו א אשר מועמסים בשיעורים שונים שנאי א' בהספק קו"א )מועמס ב 80% ( שנאי ב' בהספק קו"א )מועמס ב 60% ( 3.1 2.8 הפסדי ריקם של השנאי )קו"ט( 16 13 הפסדי עומס של השנאי )קו"ט( 27,156 24,528 הפסדי ריקם שנתיים )קוט"ש( 21,001 31,855 הפסדי עומס שנתיים )קוט"ש( 48,157 56,383 סה"כ הפסדים שנתיים )קוט"ש( בערכם של איבודי האנרגיה שלהם, המתבטאים בעלויות לא מבוטלות למיתקן החשמל ולמשק בכלל. השינויים האחרונים בתקינה מבטאים הלכה למעשה מגמה ברורה הצורך בהקטנת הפסדי האנרגיה של השנאים, תוך התמקדות בהפסדי הריקם, שאינם תלויים בשיעורי ההעמסה של השנאים. יישום של שנאי חלוקה דליהפסדים ותכנון נכון מההיבט של העמסת השנאי והשפעתה על ההפסדים עשויים להניב חיסכון אנרגטי לא מבוטל, הן במיתקן עצמו והן במשק הלאומי. ניתן להבחין, שהפסדי הריקם של שני השנאים בהספק קו"א מהווים גורם דומיננטי בסך כל ההפסדים, כך שהקונפיגורציה של שני השנאים המועמסים ב 50% בזבזנית יותר, דבר המתבטא בתוספת עלות של כ 3,000 ש"ח בשנה בהשוואה לקונפיגורציה השנייה. יתרה מזאת, יש להביא בחשבון גם את עלות ההשקעה הראשונית הגבוהה יותר במיתקן שבו מתוכננים שני שנאים, בהשוואה למיתקן עם שנאי יחיד. חשוב לציין, שהדוגמאות שהוצגו לעיל הובאו במטרה לפתח ולקדם את סוגיית החיסכון האנרגטי של שנאים בקרב הקוראים, והן אינן מייצגות ואף לא ניתן להסיק מהן מסקנות גורפות, בוודאי ובוודאי כאשר משטרי ההעמסה של מיתקנים שונים זה מזה. סיכום שנאי חלוקה הם מכונות חשמל יעילות מאוד, בעלות נצילות העולה על 97%, אך כלל לא כדאי להמעיט טבלה 8: חישוב ההפסדים הצפויים של שתי קונפיגורציות מיתקן המוזן משני שנאים בהספק קו א כל אחד המועמסים ב 50% לעומת מיתקן המוזן משנאי יחיד בהספק קו א המועמס ב 80% הפסדי ריקם של השנאי )רמת יעילות C( )קו"ט( הפסדי עומס של השנאי )רמת יעילות B( )קו"ט( הזנה משני שנאים, קו"א כל אחד הזנה משנאי יחיד קו"א 3.1 2*2.8 16 2*13 27,156 49,056 הפסדי ריקם שנתיים )קוט"ש( 39,206 24,117 הפסדי עומס שנתיים )קוט"ש( 66,362 73,173 סה"כ הפסדים שנתיים )קוט"ש( חיסכון אנרגטי שנתי בשימוש בשנאי יחיד )קוט"ש( חיסכון כספי שנתי בשימוש בשנאי יחיד )ש"ח( 6,811 2,928